סופר ואח' נ' נאוה ויקלמן סוכנות לביטוח (2010) בע"מ ואח'

החלטה

התובעים (המבקשים) הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה.

עניינה של התביעה הינה בטענות התובעים לחוסר תום לב של הנתבעות במו"מ בענין חתימה על הסכם שכירות של נכס התובעים.

התובעים הגישו תביעתם כנגד הנתבעת 1 שהינה חברה בע"מ, וכנגד הנתבעת 2 שהינה הבעלים והמנהלת של הנתבעת 1.

בבקשה זו עותרים התובעים לתקן התביעה כך שתתווסף עילת תביעה אישית כנגד הנתבעת 2, וזאת בהתאם לעילת הרמת מסך ההתאגדות על פי סעיף 6 לחוק החברות , תשנ"ט- 1999.

נטען כי התיקון מבוקש בכדי שלא יווצר מצב בו תתחמק הנתבעת 2 מאחריותה כלפי התובעים.

הנתבעות (המשיבות) מתנגדות לבקשה וטוענות כי יש לדחות הבקשה משני נימוקים, בהתאם לתקנה 92 לתקסד"א – ראשית, הבקשה הוגשה מבלי שהיא נתמכת בתצהיר, ושנית אין היא עונה על דרישת התקנות לפיה תיקון כתב התביעה יעשה כאשר התיקון דרוש להכרעה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים.

נטען כי בתביעה המקורית כבר נתבעה הנתבעת 2 באופן אישי, ולא ברור כיצד התיקון המבוקש יועיל להכרעה במחלוקות נשוא התביעה.

מעבר לכך, נטען כי בקשת התובעים הוגשה לאחר שהתקיים כבר קדם משפט ראשון בתיק, ובמצב זה בהתאם לתקנה 149(ב) לתקסד"א, ייעתר בית המשפט לבקשה רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, וכן כאשר הדבר נדרש כדי למנוע עיוות דין.

הנתבעות טענו כי מהבקשה לא עולה כי היא עומדת בתנאים הנ"ל.

כן נטען כי בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, ייחוס חוב של חברה לבעל מניותיה ייעשה רק במקים חריגים, בהם השימוש באישיות המשפטית של החברה נעשה תוך הונאה או נטילת סיכון בלתי סביר.

הנתבעות טענו כי אין בבקשה ובתביעה המקורית טענות מהן ניתן להסיק כי מקרה זה נופל בגדר המקרים החריגים, בהם יעשה בית המשפט שימוש בסעיף זה ויורה על הרמת מסך ההתאגדות.

כן נטען, כי התובעות לא טענו שאין בידי הנתבעת 1 אפשרות לפרוע את חובותיה, על כן לא ברור על סמך מה הועלתה טענת הרמת מסך, כאמור, ללא כל נימוק וללא צירוף תצהיר לתמיכה בטענות אלה.

התובעים טענו בתשובתם כי לא צורף תצהיר לבקשה, שכן לא הועלו בה טענות עובדתיות חדשות.

נטען כי התשתית העובדתית הינה אותה תשתית שפורטה בתביעה המקורית ואשר ניתן בגינה להעלות אף טענות להרמת מסך לאור פעילות הנתבעת 2 שתוארה בתביעה.

התובעים טענו כי בסעיף 12 לכתב התביעה הם ביקשו לשמור על זכותם לפיצול סעדיהם, ונראה כי טענותיהם לתיקון כתב התביעה עולים בקנה אחד עם בקשה זו.

התובעים טענו כי התנהגותה של הנתבעת 2 כפי שתוארה בכתב התביעה והטענות לפעילותה בחוסר תום לב באופן חריג ובלתי סביר, הן העילות להרמת מסך.

נטען כי בקשה זו אינה מכבידה על הנתבעות, ואילו שלילת הסעד מן התובעות מהווה פגיעה של ממש בהן, ועל כן במסגרת האיזון שעל בית המשפט לערוך, יש להעדיף את זכויותיהם של התובעים, ולהתיר את התיקון המבוקש.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מוצאת כי יש לדחות הבקשה מנימוקי התגובה.